טיפול אורתודונטי בשיטות קלאסיות "גשר"
"הגשר" כפי שהוא מכונה ע"י הציבור הוא חוט מתכתי המחובר לקוביה
("סמך" בלשון המקצועית) המודבקת על השן. החיבור בין החוט לקוביה נעשה
ע"י גומיה או במקרה שמשתמשים בסמכים ננעלים ע"י נעילת דלת זעירה.
"הגשר" כפי שהוא מכונה ע"י הציבור הוא חוט מתכתי המחובר לקוביה ("סמך" בלשון המקצועית) המודבקת על השן. החיבור בין החוט לקוביה נעשה ע"י גומיה או במקרה שמשתמשים בסמכים ננעלים ע"י נעילת דלת זעירה.
מערכת זו פועלת בסינרגיה: הלחץ העדין והרציף שמופעל על ידי החוט המתכתי הוא זה המנחה את תזוזת השיניים ההדרגתית למקומן האידיאלי. כיום, מעבר לסמכים המתכתיים המסורתיים, קיימות גם אפשרויות אסתטיות יותר כמו סמכים שקופים מחרסינה המשתלבים בצבע השן הטבעי.
לכל שן ישנה קוביה שמתאימה לה והאורתודונט קובע את מיקומה המדוייק של הקוביה. תהליך ההדבקה של הקוביות דורש מיומנות וריכוז של האורתודונט והוא שיקבע איך תתיישרנה השיניים.
הדיוק בשלב זה הוא קריטי, שכן זווית ההדבקה ומיקומו של כל סמך משפיעים ישירות על תנועת השורש והכותרת לאורך כל תקופת הטיפול, ובסופו של דבר קובעים את התוצאה האסתטית והתפקודית של החיוך כולו. לשם כך, מבוצע תכנון מוקדם וקפדני על בסיס צילומים ומבנה הלסת של כל מטופל.
תהליך הדבקת הקוביות הוא תהליך כימי בו מורחים חומר מנקה ולאחרי ששוטפים אותו נמרחת שכבת דבק שקופה על השיניים המתחברת עם הדבק מצד הקובייה. הקשיית הדבק מתרחשת בעזרת מנורת אור כחול תוך כמה שניות. התהליך אינו כואב, אינו דורש הרדמה, אך יש להקפיד שלא ייכנס רוק לאזור ההדבקה.
לאחר סיום שלב ההדבקה והשחלת החוט הראשון, ייתכן ובימים הראשונים תורגש רגישות קלה או לחץ בשיניים. זוהי תופעה טבעית לחלוטין שחולפת במהרה עם ההסתגלות. לאורך כל תקופת הטיפול נדרשת הקפדה יתרה על היגיינת הפה כדי לשמור על בריאות החניכיים והשיניים עד להסרת המכשור וקבלת התוצאה הסופית.
בסיום הדבקת הקוביות וחיבור החוט מתחיל הקסם של יישור השיניים.
"שיטת ה'גשר' היא השיטה הקלאסית והמוכרת ביותר ליישור שיניים, אך כיום קיימת גם חלופה אסתטית בדמות יישור שיניים שקוף בשיטת Invisalign שזה פלטות שקופות וכמעט בלתי נראות. במקרים מסוימים האורתודונט ימליץ דווקא על הגשר בזכות יכולת השליטה המדויקת בתנועת השיניים."
שאלות ותשובות
תהליך ההדבקה עצמו אינו כואב כלל ואינו דורש הרדמה. עם זאת, בימים הראשונים לאחר הרכבת הגשר (או לאחר פגישות שבהן מחליפים או מותחים את החוט המתכתי), ייתכן שתורגש רגישות ולחץ בשיניים. תחושה זו היא טבעית, מעידה על כך שהשיניים מתחילות לנוע, וחולפת לרוב תוך מספר ימים. ניתן להקל עליה בעזרת משככי כאבים רגילים במידת הצורך.
משך הטיפול משתנה מאוד ממטופל למטופל ותלוי במורכבות המקרה, בצפיפות השיניים ובתגובת הלסת לטיפול. בממוצע, טיפול יישור שיניים קלאסי אורך בין שנה לשנתיים וחצי. לאחר בדיקה קלינית מקיפה במרפאה, האורתודונט יוכל לתת הערכת זמן מדויקת ומותאמת אישית.
בימים הראשונים מומלץ לאכול מזונות רכים. באופן כללי, לאורך כל הטיפול יש להימנע ממאכלים קשים מאוד (כמו אגוזים, קרח, או נגיסה ישירה בתפוח שלם, מומלץ לחתוך לחתיכות קטנות) וממאכלים דביקים (כמו סוכריות טופי או מסטיקים). מאכלים אלו עלולים לנתק את הקוביות מהשיניים או לעקם את החוט המתכתי, מה שעלול לעכב את התקדמות הטיפול.
הניקיון הוא קריטי. הסמכים והחוטים מהווים מקום נוח להצטברות שאריות מזון וחיידקים. לכן, יש לצחצח שיניים ביסודיות לאחר כל ארוחה (או לפחות פעמיים ביום), ולהשתמש באביזרי ניקוי ייעודיים עליהם ימליץ הצוות, כגון מברשות בין-שיניות (פרוקסה) לשטיפת החללים שבין הקוביות, ושטיפות פה מתאימות.
איגודים האורתודונטיים ממליצים על בדיקת ייעוץ ראשונה כבר סביב גיל 8. בגיל זה ניתן לזהות בעיות בהתפתחות הלסתות ובתבנית בקיעת השיניים. לעיתים זיהוי מוקדם מאפשר טיפול מניעתי או שלב מקדים שיקל ויקצר משמעותית את הטיפול בגיל ההתבגרות. עם זאת, יישור שיניים מתאים היום למבוגרים בכל גיל, ואין גיל מבוגר מדי לטיפול.